אליחנוב נ' קרנית-קרן לפיצוי נפגעי ת"ד ואח'

החלטה

הנתבעת תשלם לעד 500 ₪.

ניתנה והודעה היום י"א סיון תש"ע, 24/05/2010 במעמד הנוכחים.

ירון בשן, שופט

החלטה

צר לי על שההתנגדויות עולות רק היום, אך משהועלו אין מנוס מלדון בהן. המידע שנמצא במסמכים של המל"ל כולל בתוכו סוגים שונים של חומר ראיות. ככל שיש שם הודעות של בעלי דין או עדים, ניתן לעמת אותם עם גירסאות עליהם חתמו או שנרשמו מפיהם.

ככל שיש שם מסקנות שהסיקו מוסדות רישמיים מאותו חומר ראיות, מבחינתו של בית המשפט, לא מדובר אלא בהסקת מסקנות שיש בה יסוד של עדות סברה, בדומה לחוות דעת של מומחה. מובן שבכל מה שנוגע לאירועים העובדתיים שעליהם מתנהל המשפט, אין בית המשפט ניזון מחומר ראיות שכזה, והוא אינו קביל. החלק הרלוונטי בקביעות במל"ל, על פי סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה – 1975, היא הקביעה של דרגת הנכות והיא בלבד. רק לאחר שיקבע בית המשפט ממצא עובדתי, שהיתה תאונה, שהתובע נפצע בה והממצאים של המל"ל הם אכן קביעת דרגת נכות בקשר לאותה תאונה, יוכל בית המשפט להזקק לאותם ממצאים.

לא ניתן להשתמש בממצאים הללו כראיה לעצם קיומה של התאונה, או לקשר הסיבתי בין התאונה לבין הפגיעה.

אמירות של התובע באשר לדברים שסיפרו לו אנשים שונים, יכולות להיות חומר ראיות רלוונטי וקביל רק באשר לעצם נתינתן של אותן הצהרות, ככל שהן רלוונטיות למשפט ושנויות במחלוקת.

לכן, לא נראה לי שיש אפשרות להכשיר את האמירות בסעיפים ג עד י, בסעיף 12 לתצהיר, אמירות שהן ציטוט של קביעות רפואיות שונות (במקרה הטוב). ככל שיהיה צורך להוכיח אמירות אלה, הדרך לעשות זאת היא באמצעות מי שאמר אותן, בדיוק כפי שהנתבעת נזקקה לעדותו של ד"ר קליינמן כדי להגיש את התיעוד אשר ד"ר קליינמן נחזה כמי שרשם אותו.

המסמכים אשר נחתמו על ידי המעסיק, יכולים ללמד כמובן על מה שידע המעסיק, אבל גם זה תלוי בהחלט בתוכנם, כאשר זה מלמד על עצמו שהוא מפי המעסיק על סמך ידיעתו.

במקום שבו ידיעתו של המעסיק אינה מובנת מאליה מתוך הטקסט, פתוחה הדרך לצדדים לפרש את האמור כמשקף מידע שהגיע מכלי שני, השערה או ידיעה ממש. על מנת להכריע בעניין שבפניו, דהיינו, השאלה העובדתית מה קרה לתובע, אין בית המשפט יכול להניח לאי בהירות כזו והוא אינו יכול להסתמך על מסמכים מעורפלים שכאלה. לכן, אם מעוניינים הצדדים לדעת מה ידע המעסיק ועד כמה מה שהוא חתם עליו משקף ידיעה ממשית, אין מנוס משמיעתו של המעסיק והגשת המסמכים באמצעותו.

הצהרה קודמת שנתן התובע – היא אכן מסמך שהוא ערך, אבל כידוע אין אדם יכול להרים עצמו בשרוכי נעליו וערכה הראייתי גבולי עד מפוקפק. מכל מקום מכיוון שיתכן שהמועד שבו העלה התובע את גירסתו הוא עניין חשוב לצדדים (במיוחד לאור העדות של ד"ר קליינמן ורישומי הרופאים), אני מתיר את ההזקקות למסמך זה.

מובן שמכיוון שבית המשפט מעוניין בבירור האמת, לא תחסם דרכם של הצדדים להעיד את המעסיק או את אותו מר סלביק, ככל שעדותם תראה להם נחוצה.

סוף דבר, מתצהירו של התובע נמחקים סעיפים 9, 12 (ג) - (י), ו-14. מסמך א, נספח ב החל מסעיף י שלו. נספחים ד – ח, נמחקים.

מובן שכל זה נוגע אך ורק לדיון בשאלת האירוע ובבוא השעה לברר את שאלת הנזק, בהנחה שימצא שמדובר בתאונת דרכים ויש תכולה לסעיף 6ב לחוק פלת"ד, ניתן יהיה להסתמך על מסמכים אלה ואחרים.

ניתנה והודעה היום י"א סיון תש"ע, 24/05/2010 במעמד הנוכחים.

ירון בשן, שופט

החלטה

השאלות מותרות.

ניתנה והודעה היום י"א סיון תש"ע, 24/05/2010 במעמד הנוכחים.

ירון בשן, שופט

החלטה